עירית לוד נ' תדיראן גרופ בע"מ

החלטה

מונחת בפני בקשה לדחייה על הסף, לחילופין העברת הדיון לביהמ"ש המחוזי בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים, בשל העדר סמכות עניינית.

על קוצו של יוד, המדובר בתובענה בסך 338,615 ₪ שהגישה התובעת/ המשיבה; עיריית לוד כנגד הנתבעת/ המבקשת תדיראן גרופ בע"מ. על פי כתב התביעה, התובעת פנתה לחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ במטרה להתקשר באמצעותה במכרז לאספקה והתקנה של מזגנים מפוצלים ומערכות מיני מרכזיות במוסדות חינוך ובמבני ציבור. בתחילת שנת 2010 פורסם מכרז פומבי מס' מ/8/2010, במכרז זכתה הנתבעת והוחלט להתקשר עימה. התובעת פנתה אל הנתבעת במטרה שתעביר לה הסכם מכרז חתום. ברם, הנתבעת העבירה את ההסכם לאחר שביצעה בו שינויים משמעותיים ורבים. על רקע האמור נתגלעו מחלוקות בין הצדדים שלא נפתרו. לטענת התובעת, משהשתתפה הנתבעת במכרז הרי שקיבלה על עצמה את מלוא תנאיו. התובעת טוענת להפרת תנאי המכרז ותובעת נזקים בגין התקנה חדשה של מזגנים, עוד תובעת פיצויים מוסכמים בסך 1,000 ₪ בגין כל יום איחור במסירת העבודה, קרי החל מחודש אוגוסט 2010. העירייה קיזזה מכספים המגיעים לה, בגין עבודה אחרת, את הסך 56,885 ₪.

יוער כי ביום 14.12.2011 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה ולפיה במקביל להליך זה התבררה תובענה בהליך אחר בו תבעה המבקשת את המשיבה על סך 56,885 ₪. באותו הליך הודתה המשיבה בחבותה בסכום ההזמנות ואולם טענה כי קיזזה היא סכום זה מהסכומים שהמבקשת חבה לה כפי שצוין בכתב התביעה בהליך דנן. הצדדים הגיעו להסדר שקיבל תוקף של פס"ד ולפיו סכום התביעה בהליך האחר יופקד בידי ב"כ המבקשת עד להכרעה בתובענה דנן. בהתאם להסכמה זו מבוקש למחוק מכתב התביעה דנן את קיזוז חובות המשיבה וכן לעדכן את סכום הפיצוי לנוכח הצגת הודעת המשיבה בדיון מיום 21.12.2010 בדבר ביטול התקשרות. הבקשה לתיקון כתב התביעה הועברה לתגובת הצד שכנגד וטרם הוכרעה.

אף אם אעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, ככל שהתביעה תידון בערכאה זו, אין בכתב התביעה המתוקן לשנות מרלוונטיות הנטען בבקשה לסילוק על הסף ולפיכך הנני מוצאת לנכון להידרש לבקשה זו בטרם ההכרעה בבקשה לתיקון כתב התביעה.

טענות הצדדים בבקשה דעסקינן

לטענת המבקשת בבקשה דנן, עסקינן בתובענה לפיצויים שעילתה במכרז לאספקת טובין ועל כן הסמכות מוקנית לביהמ"ש המחוזי בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים.

מנגד טוענת המשיבה, כי המבקשת נתפסת לכלל טעות שכן התביעה אינה בעילת מכרז כי אם הפרת התחייבות חוזית ואין בכך שהתחייבות זו השתכללה בעקבות הליך של מכרז כדי לשלול מביהמ"ש את הסמכות לדון בה. הליך המכרז נערך בידי החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי לפי חוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב - 1972 (להלן: "חוק מכרזים משותפים") והנתבעת הוכרזה כאחת הזוכות עוד טרם פניית התובעת אליה. על הנתבעת היה להתקשר על פי תנאי המכרז עם התובעת ופניית התובעת לנתבעת אינה אלא מימוש התקשרות על בסיס תוצאות מכרז שכבר נסתיים בזכיית הנתבעת. על פי הפסיקה, החלטה על זכייה במכרז מגבשת קשר חוזי. אף עצם השתתפות גורם במכרז ומסירת הודעת זכייה לאותו גורם מגבשות התקשרות חוזית מקום בו לא נחתם הסכם. משכך, טוענת התובעת כי בין הצדדים התגבשה התקשרות חוזית על פי תנאי המכרז והנתבעת הפרה את ההתחייבות.

בתשובה לתגובה טוענת המבקשת כי התובעת מבססת את זכאותה לפיצויים מכח סעיף 48.1 לחוזה ההתקשרות שהינו חלק ממסמכי המכרז בכך למעשה מבססת התובעת את זכאותה לפיצויים על תנאי המכרז עצמו, המשיבה תובעת פיצויים בעילה של הפרת תנאי מכרז. בנוסף, לגישת הנתבעת המכרז אליו ניגשה לא השתכלל לכדי חוזה מחייב, בין היתר מאחר והתובעת לא סיפקה לנתבעת ביטחונות מתאימים לביצוע התשלום עבור העבודות נשוא המכרז כפי שדרשה האחרונה, ולפיכך על ביהמ"ש יהיה להידרש לשאלה האם ההסכם בין הצדדים השתכלל לכדי חוזה מחייב. משעסקינן ביחסים שבין אדם ו/או תאגיד לרשות הרי שלביהמ"ש לעניינים מנהליים מוקנית הסמכות. אמנם אכן המכרז נערך ע"י החברה למשק וכלכלה אך הליך נוהל הצעת המחיר בו נוקטת העירייה הוא חלק בלתי נפרד מההליך המכרזי. נוהל הצעות המחיר על פי סעיף 9 לחוק המכרזים המשותפים הינו המשך ישיר להתקשרות של רשות מקומית במסגרת מכרז מסגרת ואין לנתק התקשרות ע"פ נוהל זה ממכרז המסגרת.

דיון והכרעה

הנני סבורה כי יש לקבל את הבקשה מהטעמים שיפורטו להלן.

כידוע, בבית משפט לעניינים מנהליים לא ניתן להגיש תובענה לסעד כספי למעט תובענה מנהלית לפיצויים שעילתה מכרז ציבורי או בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות כשהסעד המבוקש בה הינו פיצויים או השבה. תובענה לסעד כספי תידון בבתי המשפט האזרחיים בהתאם לשווייה (רע"א 6590/05 עיריית אשדוד נ' צרפתי בע"מ [פורסם בנבו]).

על פי סעיף 5(3) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000, בית המשפט לעניינים מנהליים ידון ב"תובענה המנויה בתוספת השלישית". התוספת השלישית קובעת בסעיף 1:

"תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור בפסקה 5 לתוספת הראשונה."

על פי התוספת הראשונה, סעיף 5(1):

"מכרזים – עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין".

מעיון בכתב התביעה עולה כי הסעדים המבוקשים בענייננו הינם פיצויים, ובכלל זה פיצויים מוסכמים בהתאם לתנאי ההתקשרות במכרז וכן פיצוי בעד נזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מההתקשרות.

חרף טענת התובעת בתגובתה לבקשה דנן, ולפיה המכרז שנערך ע"י החברה למשק וכלכלה הינו נפרד מהליך ההתקשרות שנעשה לאחר סיום המכרז ועומד באופן עצמאי, מלשון כתב התביעה עולה תמונה אחרת ולפיה הסעדים הנתבעים לפיצויים "עילתם במכרז", כלשון התוספת השלישית שהוזכרה לעיל, ראו למשל:

"לפיכך גרמה התובעת לעירייה נזק בסך 135,525 ₪ עקב אי קיום התחייבויותיה על פי תנאי המכרז בו השתתפה, וזאת מעבר לנזקים נוספים שסבלה העירייה בשל הפרות התובעת לרבות בגין עיכובים באספקת המזגנים" (סעיף 34 לכתב התביעה).

"בנוסף לנזק שגרמה הנתבעת לעירייה, התובעת חבה לעירייה פיצויים מוסכמים בהתאם לסעיף 48.1 לתנאי ההתקשרות במכרז בסך 1,000 ₪ בגין כל יום איחור במסירת העבודה" (סעיף 37 לכתב התביעה).